רש"י על שבת י״ז ב:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על שבת י״ז ע״ב:א׳ רש"י על שבת י״ז ע״ב:ג׳ »

1 שבת פתח ↗

אָמַר רָבָא: אִי דַּחֲשִׁידִי לְהָכִי, אַפְרוֹשֵׁי נָמֵי לָא לַיפְרְשׁוּ! אֶלָּא אָמַר רָבָא: יִשְׂרָאֵל כֵּיוָן דְּאֶפְשָׁר לְמֶעְבַּד חִטָּה אַחַת כְּדִשְׁמוּאֵל וְלָא קָעָבֵיד, הֵימוֹנֵי מְהֵימְנֵי. אֶלָּא גְּזֵירָה מִשּׁוּם תְּרוּמָה טְמֵאָה בְּיַד כֹּהֵן, דִילְמָא מַשְׁהֵי לַהּ גַּבֵּיהּ וְאָתֵי לִידֵי תַקָּלָה.

2 הון עשיר על משנה שבת פתח ↗

וי"ח דברים וכו'. כתב הרב הגזרה הי"ג שיהיו גדולי תרומה תרומה, גזירה משום תרומה טמאה ביד כהן שאסורה באכילה, ובא לזרעה, וגזור שתהא בשמה הראשון, והרי היא תרומה טמאה, חיישינן וכו'. וכן פי' רש"י יז: ד"ה משום וכו'. וקשה דבמשנה ז' פ"ח דתרומות, תנן שתילי תרומה שנטמאו, טהרו מלטמא. ושם הר"ב עצמו כתב, דאע"ג דטהרו מלטמא, הואיל ועדיין אסורים לאכול, לא חיישינן שישהא הכהן התרומה הטמאה לזרעה לטהרה לבד, הואיל ואין גדוליה חולין גמורין, והוא מהתוספות דפרק כל שעה פסחים דף ל"ד ע"א, ד"ה טהרו ודמכלתין דף י"ז ע"ב ד"ה דילמא. ואע"ג דלפי המסקנא דפסחים שם אסורים לאכול אף לכהנים, אינו אלא משום מעלה בעלמא כדמסיק התם, ולא משום טומאה, וכן פי' הר"ב בתרומות, וא"כ לא ה"לל הכא והרי היא תרומה טמאה, שאין לה דין התרומה טמאה אלא לענין זה שאסורה אף לכהנים, אבל לשאר העניינים הרי היא כתרומה טהורה ממש:

1 אי דחשידי להכי אפרושי נמי לא ליפרשו - אלא חטה אחת מן הכרי כדשמואל ומדאפרשו ש"מ לא חשידי:

2 משום תרומה טמאה ביד כהן - שאסורה באכילה ובא לזורעה וגזור שתהא בשמה הראשון והרי היא תרומה טמאה דחיישינן דילמא משהי לה עד זמן זריעה ואתי למיכל בטומאתה:

« רש"י על שבת י״ז ע״ב:א׳ רש"י על שבת י״ז ע״ב:ג׳ »